מסעדות טבעוניות

לכי תגררי אותו אל מסעדות טבעוניות

ככל שהשנים נוקפות אני מצמצמת את רשימת המכולת שלי. פעם לא היה כל סיכוי שאצא עם בחור שהוא מעשן כבד, אוהד שרוף של קבוצת כדורגל, אוחז בדעה הפוליטית ההפוכה משלי או ממשיך להיות חבר טוב של האקסית האחרונה שלו. היום אני יוצאת בדיוק עם בחור כזה. כנגד כל הסיכויים וכנגד כל הריבים, הצלחתי לבסוף להתפשר בשביל האהבה. אחרי שנים שאפילו לאבא שלי לא הרשיתי לעשן בבית שלי, גם לא במרפסת, אחרי שרופאת המשפחה רשמה לי משאף בעקבות עישון פאסיבי מדירת השכנים, אני מקבלת בהכנעה את ענני העשן בחדר השינה שלי.

את יום הבחירות האחרון העברתי בפיקניק משפחתי שבמהלכו כל הדודים והדודות שלו, כולל הוא עצמו, השמיצו את המפלגה היריבה. אני מצדי טמנתי את ראשי בסלט הכרוב והחזקתי את עצמי כל כך חזק אל מול הגיבובים והגידופים. נמנעתי ככל אפשר מלהביע דעה שתפליל אותי כנטע פוליטי זר.

לגבי הכדורגל, לא ברור איך הצלחתי ללמוד בסופי השבוע שבהם הוא והחבר'ה הקימו יציע לתפארת בסלון שלי. ולגבי האקסית, לא כדאי לה לפגוש אותי בסמטה חשוכה, אבל לפחות מולו אני מפגינה ארשת של אדישות מדוגמת.

אני מצדי, הפנמתי שאני חייבת להתפשר כדי שהקשר הזה, או כל קשר באשר הוא יצליח. אף אחד הוא לא רק מצחיק, חכם וכריזמטי. אחרי פז"ם אנושי של 30 שנים בממוצע, לכל אחד יש מבנה אישיות דיי מגובש ומעוצב. על כל נקודת דמיון, זמן ההיכרות המשותף מגלה שיש עוד 3 או 4 נקודות שוני או מחלוקת. אם זה הנסיך (לא שאני מאמינה שיש באמת נסיך), צריך לבלוע בשבילו הרבה צפרדעים, כי זה אמור להיות שווה את זה.

אני חושבת שהוא שווה את זה, ואני באמת מנסה, אבל דווקא כלפי הנקודה הכי רגישה שלי הוא מגלה אפס הבנה. אני לא מהטבעונים האלה שכופים על אחרים את אורח חייהם, אפילו ובמיוחד לא על בן הזוג שלי. מעולם לא אסרתי עליו חס וחלילה להכניס הביתה מוצרי חלב ולא עשיתי פרצוף אם הוא טיגן משהו שהיו לו אבא ואימא. כשהוא רוצה לשבת במקום שבו כל מה שיש לי להזמין בתפריט זה צ'יפס וסודה, אני גם זורמת ברוח טובה. אז למה הוא עושה לי הצגות כל פעם שאנחנו הולכים אל מסעדות טבעוניות?

לרוב אני אוכלת בבית ומכינה לעצמי את האוכל, אבל לפעמים בא לי להתפנק בחוץ. בשבת האחרונה התארגנו לצאת, והוא שאל, כמו תמיד, לאן את רוצה? הוא תמיד שואל את זה, אבל ברור שהוא לא באמת מתכוון. הוא רוצה לשמוע חומוסיה, הוא רוצה לשמוע סטקייה, הוא רוצה לשמוע פאב אירי – הוא ממש לא רוצה לשמוע על מסעדות טבעוניות. לרוב אני מתאימה את עצמי אליו, ומציעה אחת מהאופציות האלה, אבל הפעם אמרתי לו שהולכים לאן שאני באמת רוצה. הוא משך בכתפיו ובחיוך מאולץ משהו אמר שזה רעיון מצוין. במסעדה הוא עבר על התפריט בחוסר סבלנות, הקריא בטון מזלזל את שמות המנות, צחק בקול רם שלקציצות עדשים מישהו כאן חושב לקרוא המבורגר והתרעם שאני מזמינה סלט. סלט? סלט זה אוכל לאוגרים! אוף, אין לי מה לאכול כאן, הוא רטן. אמרתי לו, אתה יודע, זה בדיוק מה שעובר לי בראש כשאנחנו יושבים במקומות שאתה אוהב, אבל אני שומרת את המחשבה הזאת לעצמי כדי לא לקלקל לך את ההנאה. הוא אמר שהוא צריך סיגריה ויצא לעשן בחוץ.

הקטע שזה לא היה ככה בכלל בתחילת הקשר. בהתחלה כששני הצדדים מעוניינים, הם מנסים ככל הניתן להתאים את עצמם לצד האחר, או לכל הפחות לא להביע דעה שלילית על משהו שהם מזהים כחשוב לצד השני. כשהפרפרים חולפים והפסקול המתקתק יורד בפייד, אנחנו נותרים להתמודד עם השאלה על מה אנחנו מתפשרים, ובמה באמת חשוב לנו שיהיה מכנה משותף? אוכל מחבר בין אנשים, לא רק בין בני זוג, אז קל וחומר שהוא יהיה שחקן מרכזי בקשר רומנטי. בני זוג אוהבים לבשל ביחד, לנשנש ביחד מול הטלוויזיה, לשבת במסעדות, להכין אחד לשני אוכל, ואם הם לא מוצאים לפחות כמה מנות ששניהם אוהבים לאכול, ביחד, זה מעכיר מאוד על מערכת היחסים.

אז אני בהתלבטות גדולה מאוד כעת. אולי ללכת מעכשיו אל מסעדות טבעוניות רק עם החברות שלי ואתו לשבת מקסימום בבתי קפה בים? אולי להמשיך להתעקש שיכבד את הרצונות שלי, עד שהוא יפנים? אולי זאת לא אני, אלא הוא, שעם כל האהבה שלו אליי, לא יודע לכבד עד הסוף? אולי ההתנגדות לשבת במסעדות טבעוניות היא רק סממן לעוד הרבה דברים בעייתיים שיצוצו בהמשך? אוף, החיים האלה הם כל כך לא פיקניק עם שיפודי טופו עסיסיים על המנגל!

אז קחו פסק זמן, חפשו מסעדות טבעוניות באזורכם וצאו לדייט או אפילו סתם לנשנוש טעים, מגיע לכם.

כתיבת תגובה